לאחרונה, פנו אלינו מספר מעסיקים ותהו מהם זכויותיהם ו/או חובותיהם הן שלהם והן של עובדיהם, בכל הנוגע לאי עבודה בשבת ו/או ביום המנוחה השבועי החל בהתאם לכל דת בישראל. לפיכך, אנו במשרד כורכי דין ונוטריון גדקר אהרוני בכר, כתבנו מאמר זה לעיונכם.
חוק שעות עבודה ומנוחה התשי”א– 1951 (להלן: “החוק“) מאפשר לעובד שומר מצוות לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי הקבוע בחוק עפ”י דתו.
האיסור על אפליה מטעמי דת מוסדר הן בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מפורשות בחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע כדלקמן:
9(ג) איסור הפליה
(א) לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים, ולא ידרוש ממנו ליתן התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית בתנאי לקבלתו לעבודה.
(ב) הזקוק לעובד רשאי לדרוש ממי שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971, ובו הפרטים המבססים את הודעתו, ובכללם פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו, ואם הוא יהודי – שהוא גם שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת.
9(ד) עובד שנדרש לעבוד במנוחה השבועית
(א) עובד שמעבידו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעבידו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.
(ב) מעביד רשאי לדרוש מעובד שהודיע לו כאמור בסעיף קטן (א) שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר בכתב לפי סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971, ובו הפרטים כאמור בסעיף 9ג(ב).
9(ה) שינוי סביר בתנאי עבודה
מעביד רשאי לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו וסדרי עבודתו של מי שהודיע לפי סעיפים 9ג או 9ד, שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
יישום הוראות החוק
בהתאם לחוק, עובד המסרב לעבוד ביום המנוחה הקבוע על פי מצוות דתו, רשאי לעשות כן, רק אם הוא עושה זאת בשל איסור שבמצוות דתו אותן הוא מקיים. מעסיק של עובד, המבקש שלא לעבוד ביום המנוחה השבועי הקבוע לו, רשאי לדרוש מעובד להגיש תצהיר על דתיות או אורח חיים דתי.
לפי החוק, המעסיק רשאי לבקש מהעובד תצהיר על כך שהוא שומר מצוות ועל כך שהוא שומר כשרות ואינו נוסע בשבת. התצהיר הנמסר על ידי העובד צריך להעיד על אורח חיים דתי. למשל: האם נוסע בשבת?, שומר כשרות?, יש שני כיורים בבית?, מתפלל בבית הכנסת?, באיזו תדירות?, מניח תפילין? כלומר, העובד חייב להצהיר בדבר התחזקות וקיום מצוות ולפרט על אורח חייו הדתי באופן ספציפי. עובד אשר מסרב לעבוד בשבת ולא המציא תצהיר כאמור לעיל, או שהמציא תצהיר אשר לא מעיד ומפרט על התחזקותו ואורח חייו הדתי באופן ספציפי, יש להעסיקו באופן רגיל עד אשר ימציא תצהיר אשר עומד בדרישות החוק, כאמור דלעיל. במידה ועובד ממציא למעסיק תצהיר אשר עומד בדרישות החוק, יש לכבד את אורח חייו הדתי של העובד ולבצע את ההתאמות הנדרשות בעבודתו.
סוף דבר
מעסיק יקר, כולי תקווה כי במאמר זה הייתי לך לעזר.
ככל וישנן שאלות נוספות או נושאים נוספים הדרושים להבהרה, אנא פנה אלינו במשרד עורכי דין ונוטריון – גדקר אהרוני בכר ואנו נבהיר ונסביר.
נשמח לעמוד לשירותך בכל עת.
